אודותיי

כמה מילים עליי

השכלה ועיסוק אקדמי

  • עובד סוציאלי קליני (מ.ר. 24163) 

  • חבר סגל ומרצה לפסיכולוגיה בתוכניות לתואר ראשון ושני, החוג לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה.

  • מרצה בכיר בחוג לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית הדסה, ירושלים.

  • תואר שלישי (PhD) מהפקולטה לרווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה.

  • תואר שני (MSW) בעבודה סוציאלית קלינית (בהצטיינות), אוניברסיטת חיפה.

  • תואר ראשון (BA) בפסיכולוגיה (בהצטיינות), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

ניסיון מקצועי

  • בעל קליניקה פרטית לפסיכותרפיה וייעוץ בגבעתיים, משנת 2007.

  • ייעוץ לשירותי בריאות הנפש של משרד הבריאות בנושא טיפולים דינמיים קצרי מועד.

  • פרקטיקום במחלקה לבריאות הנפש, ביה"ח איכילוב, תל אביב.

  • התמחות במרכז לבריאות הנפש של קופת חולים כללית, רמת חן, רמת גן. 

  • ניהול פורום מקצועי בפורטל האינטרנט BeOK בנושא נטייה וזהות מינית.

  • מרצה בארץ ובעולם אודות הקונפליקט שבין האמונה הדתית לנטייה המינית.

"בין היצר ליוצר"

ספרו של ד"ר איל זק

טיפול בגישה משולבת

פעמים רבות אני נשאל על ידי פונים המעוניינים בטיפול מהי הגישה הטיפולית לפיה אני עובד. האמת היא שברוב המקרים אין המדובר בגישה אחת בלבד, אלא בשילוב של כמה גישות מרכזיות בהתאם לצרכיו של המטופל. טיפול בגישה זו נקרא טיפול משולב (וכן טיפול אינטגרטיבי או אקלקטי), ויסודו בשילוב בין כמה גישות טיפוליות מרכזיות כגון הגישה הפסיכודינמית, הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, הגישה ההומניסטית ועוד.

יתרונה העיקרי של הגישה האינטגרטיבית הוא ביכולתה להתאים את הטיפול לצרכים האישיים והייחודיים של כל מטופל. שילוב נכון בין טכניקות טיפוליות מהגישות הנ"ל מעודד הבנה מעמיקה יותר של הקשיים שהמטופל חווה, מקנה כלים מגוונים להתמודדות עם בעיותיו ומשיג תוצאות מהירות וטובות יותר בהשוואה לטיפול המבוסס על גישה אחת בלבד.

כך לדוגמה, במצבי דיכאון, מאפשרת הגישה הפסיכודינמית הבנה מעמיקה יותר של מקורות הדיכאון ונטרולם, בעוד הגישה הקוגניטיבית מתמקדת בהכרה ושינוי של דפוסי חשיבה שליליים, והגישה ההתנהגותית מספקת טכניקות התנהגותיות המנחות את האדם להתמודד עם תסמיני הדיכאון בצורה מועילה ומטיבה יותר. שילוב טיפולי זה הוכח כמשיג תוצאות מהירות וטובות יותר והוא מאפשר בנוסף לכך למטופל ללמוד על עצמו, על דפוסי התנהגותו ועל הקשרים בין מחשבותיו, רגשותיו והתנהגויותיו. למידה זו היא הבסיס לתהליכי הצמיחה וההתפתחות האישית המובילים לשיפור באיכות החיים.

לסיכום, גישת הטיפול המשולבת (האינטגרטיבית) מציעה טיפול רחב ומעמיק, המבוסס על שילוב אפקטיבי בין גישות מרכזיות שונות, המותאם לצרכים האישיים של כל מטופל ומספק מענה מתאים למגוון בעיות פסיכולוגיות. זהו בהחלט טיפול מקצועי שמוביל לתוצאות.

מדברי מטופלים

"בין היצר ליוצר"
ספרו של ד"ר איל זק

ד"ר זק איל, מרצה בכיר בחוג לעבודה סוציאלית במכללה, עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט קליני בהכשרתו, מספר בראיון ל Ynet על ספרו "בין היצר ליוצר – נרטיבים של הומואים דתיים"

ספרו של זק מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, במסגרת החוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ובו הוא מציג חלק ממחקרו.

הספר עוסק בקונפליקט בין הזהויות בקרב הומוסקסואליים דתיים הנשואים לאישה או המעוניינים להינשא לאישה, ועל התחושות של כל הצדדים המעורבים. נרטיבים שמספרים לנו על קרע פנימי עמוק בין הזהות הדתית והשייכות החברתית לנטיה המינית.

הספר מציג גם את צידה של האישה הנשואה להומוסקסואל, את התחושות וההשלכות שיש בחיי נישואים מסוג זה.
"חשוב להבין שכאשר הומו דתי מתחתן, גם האישה סובלת ונכנסת למצוקה נפשית גדולה", אומר ד"ר זק. "האישה מצפה לקיום מצוות עונה (החיוב ההלכתי על גבר נשוי לקיים יחסי מין עם אשתו), ויותר מפעם בחודש. היא לא מבינה למה הבעל לא נמשך אליה, וחושבת שהיא פשוט לא מושכת ואולי אף מכוערת. טיפלתי בנשים נשואות שבאמת האמינו שהן לא יפות ולא מושכות. הן האשימו את עצמן ופיתחו אומללות, תסכול ומצוקה נפשית שהשפיעו לא רק על עצמן ועל הבעל, אלא גם על הילדים".

י', דתי-לאומי בן 38, שהתראיין למחקר, הוא כיום אב לחמישה ועדיין נשוי. "אין ספק שלהיות הומו ולהיות דתי ולהיות נשוי אלה שלוש קצוות שקשה מאוד לחבר אותם, ואפילו בלתי-אפשרי לחבר אותם", הוא אומר. "אבל מצד שני, זה מה שאני, כי אין לי דרך להילחם בזה. אני לא יכול להגיד שלא ניסיתי. ניסיתי להילחם בזה, ניסיתי כל מיני דברים, אבל בסופו של דבר זה אני ואלה החיים שלי".

על רקע חודש הגאווה המצויין בימים אלה, והתהליך שעוברת הקהילה הלהט"בית החילונית בישראל אומר ד"ר זק: "בעוד הקהילה הלהט"בית החילונית בישראל תובעת בצדק שוויון זכויות, הקהילה הלהט"בית הדתית עדיין לא במקום הזה. הדרישה שלהם היא קודם כול לנראוּת, לקבלה ולהכלה. הם רוצים שהרבנים ידברו איתם ויכירו בהם, דבר שאותו עושים בשנים האחרונות רבנים של ארגון צהר ושל ארגון 'בית הלל'. ההכלה והקולות שלהם חשובים מאוד ומצילי חיים, פשוטו כמשמעו. הקולות הסובלניים האלה לרוב אינם קיימים בעולם החרדי או החרד"לי. שם רבנים רבים עדיין ממשיכים לנסות ולכפות על הצעירים לשאת אישה או ללכת לטיפולי המרה מסוכנים".

22/06/2022 | ד"ר איל זק | עבודה סוציאלית B.S.W.